את בעמוד: סיפורי לידה סיפור הלידה של גלי


סיפור הלידה של גלי

בלילה שבין חמישי לשישי , 9 ימים לאחר התאריך המשוער , סוף סוף התחלתי להרגיש צירים. תמיד חששתי שכשהצירים יגיעו אז אני לא אדע שזהו זה, אבל אי אפשר היה להתבלבל. אמנם הם היו חלשים אבל הגיעו כל 5 דקות. עשיתי טיול ארוך בשדות עם הכלבות נשמתי, התרגשתי ו.....הצירים הפסיקו. בצהריים עוד פעם הם התחילו, לקראת ערב המוניטור בבית החולים הראה צירים יפים אבל פתיחה של אצבע אחת. בלילה הצירים התגברו ועוד פעם הפסיקו בבוקר. חזרתי לבית החולים, עשו לי סטריפינג ( לא כואב), ולאחר מספר שעות שוב החלו הצירים והפעם העוצמה החלה ההתגבר בהדרגה. עשינו טיול ארוך בים, חזרנו הביתה, אחותי המופלאה עזרה לי עם מסג'ים בכפות הרגלים ובגב באזור הצירים, ביליתי הרבה במקלחת מתחת למים, עמעמנו את האורות, נשמתי והתנוענתי כמו שלימדו אותי. התחלנו לצעוד לכוון בית החולים והגעתי עם פתיחה של 4.5 בשעה 8 בערב. נורא כאב לי, לא האמנתי שזה כלכך כואב, כנראה עד שאת לא מתנסית בזה אז אי אפשר לתאר את הכאב. היו דקות קשות שכמעט ונשברתי ורציתי אפידורל אבל אחרי עידוד וישום השיטות שלמדתי בקורס להתמודדות עם כאב המשכתי להתקדם . צעקתי וצרחתי כמו שלא צעקתי כל החיים שלי , ניסיתי להוריד אותו למטה עם הצעקות ולא סתם לצעוק. בשעה 11 הייתי כבר עם פתיחה של 9.5  וחשבתי שאןטוטו זה נגמר אבל עד שעה 0100 לא התקדמתי בכלל, הצירים היו קצרים וקרובים אחד לשני ולכן לא היו אפקטיבים ולי לא היה זמן לנוח בינהם. צרחתי, עמדתי על 6, ניסיתי לקפוץ על הכדור ושום דבר לא זז. הייתי תשושה לחלוטין ודי מיואשת כי כלכך סבלתי ולא קידמתי שום דבר. גם העניין שלא יודעים מתי זה יגמר מאוד מיאש.היו כמה רגעי שבירה אבל הצלחתי להתעשת ולעבור אותם, דמינתי את עצמי בים , לבד וזה קצת הרגיע אותי. קיבלתי המון עידוד מאורלי ומאוהד. בשעה 0100 קיבלתי זרוז ( פיטוצין). אמרו לי שזה יקח עוד כשלוש שעות. הייתי כל כך תשושה שידעתי שאני לא אצליח לעמוד בעוד 3 שעות של צירים וקיבלתי אפידורל. זהו שקט, הרגשתי אמנם קצת לחץ  באזור האגן אבל יכולתי לנוח ואפילו נרדמתי . הלחץ התגבר ובאמת אחרי כ3 שעות אורלי אמרה לי נו את רוצה לגמור עם זה? כן מאוד רציתי לגמור עם זה ולראות את הגוזל. אז לחצתי ולחצתי ותוך רבע שעה יהלי היה בחוץ על הבטן שלי. הוא בכה חצי דקה ואז הסתכל בסקרנות מסביב עם העינים הגדולות שלו. שכחתי הכל, את כל הכאבים והסבל, פשוט הכל נמחק. אי אשפר לתאר את האושר הזה.

לא הצטערתי שלא לקחתי אפידורל קודם כי כן היתה חשובה לי החויה והיה חשוב לי להרגיש אותו יורד למטה ויוצא. בסך הכל אני חושבת שזו חויה  בונה. אני חושבת שאם הייתי יותר מתכוננת והייתי מפנימה את מה שלמדתי הייתי מצליחה ללדת יותר בקלות. רק אחרי הלידה הבנתי שכל החששות שלי על התמודדות עם הילד היו לשוא  וחבל שהם הפריעו לי  בתהליך הלידה. אבל כמו שאומרים- בעצב תלדי בנים. המון תודה לאורלי ואנה שעזרו לי  להפוך הריון חרדתי להריון בכיף. ולאורלי שבזכותה הצלחתי לעבור את הלידה בחוויה ובהצלחה.

עוד בנושא
מאמרים קשורים
במהלך השנים האחרונות משמשים תאי גזע, שמקורם בדם חבל הטבור, יותר ויותר לביצוע...
עוד בטרם נקבל החלטה לבצע איסוף דם טבורי, חשוב להבין מה המניע העומד מאחורי החלטה...
חווית הלידה (1410 כניסות)
חשוב להגיע ללידה עם חיבור רגשי לעצמך , לבן זוגך ולתינוק  , עם מודעות שתאפשר לכם...
הכל התחיל בבוקר יום שלישי ה- 30/3/04. התעוררתי והיה נדמה לי שמתחילים לרדת המים, חיכיתי...
מאמרים אחרונים
מאמרים אחרונים
חשמלית או ידנית? כך תבחרי את משאבת החלב שלך נשים רבות מגלות בתחילת דרכן כאימהות...
כיום, ישנה מודעות גוברת לחשיבות ההשקעה במוצרי התינוקות השונים, אשר חשובים לנוחות...
הכי נקראים
הנקראים ביותר
עמוד הבית (234930 כניסות)
מה תמצאו באתר ילד ? כתבות ומידע חשוב בנושאים הריון, לידה, תינוקות, הורות ועוד....
__404__ (85552 כניסות)
Bad karma: we can't find that page! You asked for , but despite our computers looking very hard, we could not find it. What happened ? the link...
MMR הוא חיסון משולב נגד חצבת, חזרת ואדמת. ילדים מקבלים בד"כ את חלקו הראשון של החיסון...
החזה של כל אשה מתחיל להשתנות כבר בתחילת ההריון ולהתכונן לקראת בוא התינוק. למה...