את בעמוד: מחלות ילדים כללים בסיסיים בהחייאת ילד מחוסר הכרה


כללים בסיסיים בהחייאת ילד מחוסר הכרה

הכתוב כאן נועד לתת ידע כללי לגבי פעולות עזרה ראשונה, וככזה עליו להיקרא
מראש ולא בזמן פעולת החייאה.    
הכללים הניתנים כאן מהווים הנחיות כלליות בנושא סיוע במצבים דחופים, ואינם
תחליף ללימוד נאות של פעולות החייאה בסיסיות, כפי שמתקיימים בקורסים    
המכוונים ללמד תחום זה.   
כל המעוניינים ללמוד כללי החייאה בסיסיים ושיטות פעולה בזמן אירוע חרום
מוזמנים לפנות לרשויות בריאות העוסקות בהדרכה בנושא, כגון מגן דוד אדום.    
בכל מקרה חירום יש לקרוא מיד לעזרה רפואית לפני תחילת פעולות ההחייאה בשטח ורצוי שיהיו לכם בזיכרונות של הטלפון רשימה של מספרי חירום לשעת הצורך.



בכל ילד מחוסר הכרה יש לבדוק האם קיימת נשימה והאם קיים דופק.

פעולות ההחייאה הראשוניות , ללא קשר למצבו של הילד יכללו תמיד את המרכיבים
הבאים, ועל פי הסדר הכתוב:

  • קריאה לעזרה רפואית.
  • שמירה על נתיב אוויר פתוח מהפה אל הריאות (ע"י השכבה נכונה של הילד, סילוק הפרשות מחלל הפה ושמירה על הלשון שלא תצנח ע"י מיקום נכון של הלסתות.)
  • אספקת חמצן שוטפת לריאות הילד, אם אינו נושם בכוחות עצמו (ע"י הנשמה מפה לפה או בעזרת מיכשור מתאים)
  • אספקת זרימת הדם לאיברי הגוף השונים ובעיקר למוח, אם ליבו של הילד אינו פועם בעצמו (ע"י עיסוי לב).


אבדן הכרה, היעדר דופק והפסקת נשימה

תיאור מצב:
ילד מחוסר הכרה שאינו מגיב לסביבתו, לקריאת שמו או לניסיונות הערה.

פעולות:
1. שמירה על נתיב אוויר פתוח
הדבר הראשון והחשוב ביותר בטיפול בכל ילד המאבד את הכרתו, וזאת ללא קשר
לסיבה, מצבו הכללי או קיום/אי קיום דופק ונשימה – שמירה על מעבר אוויר תקין
לתוך הריאות, כל עוד ילדכם נושם.

במידה וקיימות הפרשות מרובות בדרכי האוויר ובפה, ויש צורך לפנותם – כדאי
להשכיב את הילד על צידו על מנת לאפשר ניקוי של ההפרשות החוצה:

1. פתחו את כפתורי הבגדים של ילדכם. אם הוא מרכיב משקפיים, הסירו אותם.
2. גלגלו את הילד על צידו, כך שהרגל העליונה תהיה כפופה במעט וזו התחתונה
ישרה. כך תקבלו ילד השוכב על צידו עם הפנים מוטים מעט כלפי מטה. ניתן להישאר
מצידו האחד כך שפניו מופנות אליכם ומאפשרים הסתכלות והתייחסות למצבו.
3. במידה וקיימות הפרשות בפיו כגון הקאה או שאריות מזון ניתן לנסות לנקותם ע"י
האצבע, במידה והלסתות אינן "נעולות". אין לנסות לפתוח לסתות קפוצות ע"י כוח –
הן של הידיים והן ע"י מכשירים מאולתרים בשטח.
4. דאגו שילדכם יישאר חם.
5. בדקו מדי כמה רגעים את נשימתו ואת הדופק שלו.
6. אל תשאירו את הילד לבדו ללא השגחה. הישארו לידו עד הגעת העזרה הרפואית
שהזמנתם.

שמירה על נתיב אוויר פתוח בילדים הנזקקים לפעולות החייאה נוספות (הנשמה או
עיסוי לב):

במידה ויש צורך בפעולות החייאה נוספות, כאשר הילד אינו נושם ו/או דופק ליבו חסר,
הרי שאין להשכיבו על הצד ויש צורך להשכיבו על הגב תוך כדי קיבוע סנטר בשכיבה
וזאת כדי לאפשר כניסת אוויר לריאות. יש להשכיבו על הגב, על משטח קשה, ולהטות
ראשו מעט אחורה, תוך משיכת סנטר קלה למעלה. פעולה זו מאפשרת לאוויר לחדור
לריאות דרך חלל הפה.

2. הנשמה מפה לפה

במידה וילד מחוסר הכרה אינו נושם, קיימת הפרעה באספקת חמצן אל הרקמות
החיוניות שבגופו. הפסקת הנשימה למשך 4-3 דקות יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך
ולמוות.
הנשמה מפה לפה מחליפה את פעולות הנשימה העצמוניות של הילד, ובמידה והלב
פועם הרי שיכולה להביא להזרמת חמצן אל הרקמות בכמות נאותה למשך תקופה
קצרה. פעולה זו מצילה חיים וחייבת להיעשות במידה וילד אינו נושם בכוחות עצמו.
זיכרו – לפני ביצוע הנשמה מפה לפה יש לדאוג לביצוע השלב הראשון של ההחייאה
– שמירה על נתיב האוויר פתוח.

קצב ההנשמה:
ביילוד (עד גיל חודש) – 60 נשימות בדקה
בתינוק  - 30-40 נשימות בדקה
בילד עד גיל 8 – 20-30 נשימות בדקה
בילד מעל גיל 8 – 16 נשימות בדקה
במבוגר – 12 נשימות בדקה.

פעולות בזמן ההנשמה:

1. בדקו אם ילדכם אכן הפסיק לנשום – עקבו אחר תנועת החזה שלו, קרבו את
אוזנכם לפיו כדי לשמוע ולחוש אם אוויר נפלט מריאותיו.
2. אם ילדכם אינו נושם, השכיבו אותו על גבו והטו את ראשו מעט לאחור על ידי
לחיצת המצח כלפי מטה והרמת הסנטר או הצוואר.
3. ודאו שאפו, פיו וגרונו אינם חסומים בחפץ כלשהו או בהפרשות.
4. נשמו נשימה עמוקה, הצמידו את פיכם בעדינות אל אפו ופיו של ילדכם ונשפו לתוכו
בעדינות אוויר, עד שתבחינו שחזהו של ילדכם מתרומם. אם הילד גדול  נשפו אוויר
לתוך פיו בלבד, ואת אפו חסמו בצביטה. זכרו – ריאות הילד קטנות משלכם. אין צורך
לנשוף עד הסוף.
5. הרחיקו את פיכם מילדכם, נשמו שוב נשימה עמוקה, וחזרו והנשימו את הילד.
שימו לב, בעת ההפסקה חזה ילדכם ישוב ויצנח.
6. חזרו על פעולה זו שלוש פעמים, במהירות, כדי לשוב ולמלא את ריאותיו של ילדכם
באוויר ולספק להן מלאי ראשוני של חמצן.
7. בדקו את הדופק של ילדכם. אם אינכם שומעים דופק, בצעו עיסוי לב.
8. חזרו להנשים את ילדכם בקצב הרצוי להנשמה. המשיכו עד שילדכם יחזור לנשום
באופן סדיר בכוחות עצמו או עד להגעת מיכשור הנשמה מתאים.


3. עיסוי לב

הפסקת פעולת הלב גורמת להפרעה בזרימת הדם אל הרקמות החיוניות ובכלל זה
המוח. חוסר זרימת דם מביא לחוסר אספקת חמצן אל הרקמות גם אם קיימת הנשמה
נאותה ונתיב אוויר פתוח. ילד שפעולת ליבו אינה תקינה יהפוך חיוור, אפרפר או כחול.
על מנת לדעת האם קיימת פעילות לב תקינה יש צורך לזהות האם קיים דופק. פעולה
זו דורשת ידיעה מוקדמת לגבי המקומות בהם ניתן למוש דופק. בילדים ותינוקות
קטנים הדבר אינו פשוט כל כך. המקום הטוב ביותר לחוש דופק הוא באיזור הצוואר
הצדדי, לצד קנה הנשימה. פעולה זו דורשת אימון מוקדם. במידה ולא נימוש דופק הרי
שיש צורך לבצע פעולת עיסוי לב.
אין לבצע עיסוי לב בילד שלבו פועם.

זיכרו – זיהוי קיום או אי קיום דופק וביצוע עיסוי לב יחל רק רק לאחר שביצעתם את
שני התנאים הראשונים בהחייאה – שמרתם על נתיב אוויר פתוח( ע"י השכבה נכונה)
והתחלתם פעולות הנשמה במידה ואינו נושם!!!

פעולות לעיסוי לב:

עיסוי לב ליילוד (עד גיל חודש):
מיקום וצורת הלחיצה: שתי ידיים לופתות את בית החזה והאגודלים במרכז בית החזה
לוחצות כלפי מטה כ 2 ס"מ. קצב הלחיצה הוא שתי לחיצות מדי שניה.
עיסוי לב לתינוק/ת:
מיקום הלחיצה: על החלק התחתון של עצם החזה. הלחיצה מתבצעת בשתי אצבעות
ישרות, כשהזרוע שלכם ישרה. קצב הלחיצה הוא 100 לחיצות בדקה.
עיסוי לב לילד/ה:
מיקום הלחיצה: מעט שמאלה למרכז עצם החזה. הלחיצה מתבצעת באמצעות גב
היד. קצב הלחיצה הוא 80 לחיצות בדקה (קצת יותר מלחיצה אחת בשנייה).

לאחר כ- 15 לחיצות כאלו בצעו שתי הנשמות מפה לפה. בדקו את הדופק ואת
הנשימה. בהיעדר דופק חזרו על הטיפול. הפסיקו את עיסוי הלב כשהדופק מתחדש.
אם עיסוי הלב נעשה במהלך הנשמה מפה לפה, חזרו להנשים את ילדכם בקצב
הרצוי. המשיכו עד שילדכם יחזור לנשום באופן סדיר בכוחות עצמו.
במידה ויותר מאדם אחד מבצע החייאה – ניתן להתחלק – אחד מבצע עיסוי לב והשני
מנשים. (בד"כ קשה יותר להנשים ולכן המנוסה יותר יבצע את ההנשמה והעוזר – את
העיסוי).

הלם

הלם נגרם עקב אספקה לקויה של דם ללב ולמוח. סיבותיו השכיחות ביותר הן פגיעה
פתאומית בכושר שאיבת הדם בלב, איבוד דם והתרחבות פתאומית של כלי הדם.
מצב זה יכול לקרות, למשל, עקב איבוד דם מפציעה קשה (גם אם אינכם רואים פגיעה
חיצונית - הדימום יכול להיות פנימי), תגובה אלרגית קשה, או הפרעה בתפקוד הלב.
אם ילדכם לקה בהלם יופיעו הסימנים הבאים:
דופק מהיר הנימוש חלש או חוסר דופק נימוש כלל, עור חיוור וקר למגע, עירפול ואבדן
ההכרה ומוות.
הטיפול בהלם מורכב ותלוי בסיבה.לעיתים יש צורך בעירוי נוזלים לווריד ולעיתים
תרופות שונות. הזעיקו מייד עזרה רפואית!

פעולות:
1. הזעיקו עזרה רפואית מייד.
2. הסירו את בגדיו. אם אתם מבחינים שאיבד את הכרתו העבירו אותו לתנוחת
החייאה. אם הוא בהכרה, הרימו את רגליו מעל לראשו ותמכו בו, כדי להזרים יותר דם
למוח.
3. שמרו על ילדכם מפני קור והרגיעו אותו. אם הוא מתלונן על צמא, הרטיבו את
שפתיו במים. בדקו אחת לכמה דקות את נשימתו ואת הדופק שלו. הישארו לידו עד
הגעת העזרה הרפואית.

הרעלה

הרעלה היא תאונה שכיחה בקרב ילדים עד גיל 4. הסטטיסטיקה מלמדת כי בכל שנה
3% מהילדים המובהלים לבתי חולים בארץ נפגעים מהרעלה. תינוקות וילדים סקרנים
נוהגים לטעום, ללקק ולבלוע חפצים, נוזלים, כדורים ושאר מיני דברים המצויים בבית
ואינם מוצרי מזון ושתייה.

פעולות:
1. שטפו ונקו במים את פי ילדכם מכל שרידי החומר שבלע.
2. אל תעודדו את ילדכם להקיא. ישנם חמרים העלולים לגרום לנזק במידה ותיגרם
הקאה לאחר בליעתם.
3. אל תתנו לו לשתות יותר מדי – הדבר עלול לגרום להקאה.
4. במידה וקיימת הקאה כדאי להטות קדימה את גופו על מנת למנוע חנק או חדירת
חמרי רעל לקנה הנשימה.
5. הסירו מילדכם בגדים שנספג בהם החומר הנבלע, ושטפו את חלקי הגוף שבאו
במגע עם החומר.
6. נסו לזהות מה הוא בלע, קחו את המיכל הריק ודוגמא מהחומר ופנו במהירות
האפשרית לחדר מיון.
7. ייעוץ והנחיות ניתן לקבל גם במרכז ההרעלות הארצי בבית החולים רמב"ם, חיפה,
טלפון: 04-8529205.

כוויה

כוויות עלולות להיגרם מאש, נוזלים רותחים, חמרים כימיים שונים ועוד.
מעבר לנזק המקומי לרקמות העור והאיברים הסמוכים, עלולות כוויות לגרום לאבדן
נוזלים דרך העור.
כוויות עלולות לפגוע בחלל הפה במידה ונגרמות משתיית נוזלים רותחים, שאיפת
אוויר לוהט או בליעת חמרים מעכלים מסויימים. פגיעה בחלל הפה עלולה לגרום
לקשיי נשימה.
במידה והכוויה מקורה מאש פתוחה ישנו חשש גם לנזק משני לשאיפת עשן.

פעולות:
1. יש להרחיק את הילד והמטפלים בו ממקור הכוויה.
2. יש להסיר בעדינות את בגדי הילד בשטחי הכוויות. אם הבגד אינו יורד בקלות, ניתן
להשתמש במספריים או להשאירו במקומו.
3. רקמות פגועות נוטות להתנפח. הסירו מהאזור הפגוע או בסמוך לו כל חפץ העלול
להפריע     להתנפחות הרקמות הפגועות, כגון שעון או נעליים, ועל ידי כך לשבש את
זרימת הדם התקינה.
4. שטפו את שטח הכווייה במים קרים במשך מספר דקות. ניתן לקרר את הכווייה גם
באמצעות שקית ניילון מלאה בקרח.
5. כסו את אזור הכוויות בתחבושת סטרילית, לא מהודקת מדי, או עטפו את הילד
כולו בסדין נקי ויבש.
6. אל תמרחו משחה, שמן או כל חומר אחר על העור. אל תשתמשו בחומר מחוספס
כגון צמר גפן.
7. העור החשוף מייצר שלפוחיות המגינות עליו מפני זיהום – אין לגעת בשלפוחיות
אלו או לפוצץ אותן.
8. דאגו לנוחותו של ילדכם. תנו לו לשתות מים   בלגימות קטנות, כדי למלא את
המחסור בנוזלים.
9. במידה וקיים כאב ניתן לתת לילד חומר נגד כאבים.
10. לאחר הטיפול הראשוני הזעיקו עזרה רפואית.

חבלת ראש

חבלת ראש דורשת התייחסות מיוחדת שכן עלולה לגרום למגוון תופעות, חלקן
בתקופה שאיננה מיידית לאחר החבלה. תופעות אלו נקראות בשם הכללי "זעזוע מוח"
על אף שלא תמיד מדובר בנזק מוחי ממשי.
חבלת ראש עלולה לגרום לחתכים חיצוניים ולפגיעות שטחיות, אך גם לנזקים פנימיים
כגון דימום מוחי. דימום כזה עלול לדחוס את רקמת המוח ולגרום לסימנים הקשורים
לעליית הלחץ התוך גולגלתי.
בכל מקרה של חשד לחבלה שאיננה מינורית יש להגיע לייעוץ רפואי דחוף לצורך
החלטה על המשך בירור וטיפול.

פעולות:
בהופיע אחד מהסימנים הבאים, בין אם בזמן האירוע ובין אם תוך יום- יומיים
מהאירוע, יש לפנות לייעוץ רפואי:

כל חבלת ראש הקשורה לתאונת דרכים או נפילה מגובה מעל מטר וחצי.
אבדן הכרה
ישנוניות יתירה המופיעה בימים שלאחר החבלה
אבדן זיכרון
פרכוס
כאב ראש
הקאות חוזרות
סחרחורת
בחילה קשה
טשטוש ראיה
חבורה גדולה מאד על פני הקרקפת
כאבי צוואר או קושי בהנעת הצוואר
הבדלי גודל בין שני האישונים
פזילה
נזלת שאינה נפסקת או דימום מהאף
חום שאינו מוסבר בימים שלאחר החבלה

פגיעה בצוואר ובעמוד השדרה

פגיעות בעמוד השדרה ובצוואר אפייניות לנפילה מגובה על הראש ובעיקר אפיינית
לתאונות דרכים בהם החבטה מלווה בתנועה פתאומית של הראש קדימה ואחורה.
תאונת דרכים אפיינית היא תאונת "אי שמירת מרחק" בה רכב נכנס ברכב שלפניו.
חבטה עזה לצוואר מהווה סכנה למוח ולעמוד השדרה הצווארי. עמוד השדרה הצווארי
מהווה תעלה בו עובר חוט השדרה, המקשר בין המוח ובין חלקי הגוף התחתונים.
בהתאם למיקום הפגיעה וחומרתה, עלולים להיגרם נזקים לפעולות חיוניות לפעולת
הגוף כגון הפרעה ביכולת שליטה על תנועת הגפיים והגו, הפרעת בליעה ואף הפרעה
בנשימה, אבדן הכרה ומוות.

במקרה שילדכם נפגע בצוואר או בעמוד השדרה, גם אם אינו סובל מסימנים כלשהם
של פגיעת עמוד שדרה (אלו כוללים הגבלה בתנועות הצוואר או הגב, כאב עז או חוסר
תחושה, ובמקרים קיצוניים -  אבדן הכושר להניע את הגפיים ומאיבוד שליטה על
הפרשותיו) -  הימנעו מלהזיזו. השאירו אותו שכוב והזעיקו עזרה רפואית. יש צורך
לפנות את הילד כשהוא מקובע ע"י צווארון אדום מיוחד ועל משטח קשיח ("קרש גב").

גוף זר בדרכי הנשימה

תינוקות וילדים סקרנים נוהגים לתחוב לפיהם חפצים כדי לבדוק את טיבם וטעמם.
שאיפת חפצים הגורמת לחנק שכיחה בקרב ילדים וילדות עד גיל 4, זאת משום
שאינם יכולים ללעוס היטב ויכולת הבליעה שלהם עדיין אינה מפותחת דיה. הסכנה
הגדולה ביותר נובעת מחמרים אורגניים כגון בוטנים, אשר עלולים לספוח מים לאחר
השאיפה, להתנפח ולגרום לחסימה קשה עד מוחלטת של דרכי האוויר.

פעולות:
בכל חשד לשאיפת גוף זר יש לפנות מיד לסיוע רפואי גם אם ילדכם נראה נינוח כרגע.
אם ישנה מצוקה נשימתית יש להגיע בדחיפות לח.מיון בעזרת מד"א.
חפץ כלשהו שנתקע בדרכי הנשימה נפלט ברוב המקרים בשיעול, שהוא תגובה
רפלקסיבית למצב כזה. אל תטפחו על גב ילד משתעל, מפני שהוא עלול לשאוף כמות
גדולה של אוויר ולגרום לחפץ לחדור עמוק יותר. כמו כן, אל תנסו להוציא את החפץ
באצבעותיכם – גם כך אתם עלולים להחדיר את החפץ עמוק יותר. הזעיקו עזרה
רפואית ונקטו במהירות בפעולות הבאות:
תינוק/ת:
החזיקו את תינוקכם על הזרוע או על הירך שלכם כשראשו מופנה כלפי מטה. טפחו
בחוזקה שלוש עד ארבע פעמים על גבו.
ילד/ת: (בתלות בגודלו)
1. השכיבו את ילדכם על הברכיים שלכם כשראשו מופנה לרצפה. טפחו ארבע פעמים
על גבו.
2. השכיבו אותו על הגב על הרצפה ולחצו 3-4 פעמים בחזקה בחלקה העליון של
הבטן, בכיוון מעלה.
3. אם פעולות אלו לא הועילו, הושיבו את ילדכם על הברכיים שלכם כשגבו מופנה
אליכם. לפתו אותו בזרועותיכם. לחצו בחוזקה, בשתי אצבעות של כל יד, על בטנו, בין
הטבור ועצם החזה שלו, פנימה וכלפי מעלה, כדי שיפלוט מריאותיו אוויר ואת החפץ
שבלע (הפעולה ע"ש היימליך).

טביעה

טביעה נגרמת מחדירת מים לדרכי הנשימה וחנק משני לחוסר אספקת חמצן
לרקמות.
טביעה עלולה להתרחש במים מתוקים או במי ים, עם השלכות שונות על מצבו של
הטובע. לעניין ההחייאה מיד לאחר הטביעה, אין משמעות למקום בו קרתה הטביעה
והפעולות דומות.
אין להשאיר ילד ללא השגחה אפילו לרגע כשהוא באמבטיה, בים, בבריכה או בכל
מקור מים אחר. ילד יכול לטבוע אפילו במים בגובה 10 סנטימטרים בלבד.
חדירת מים לריאות גורמת לחנק, וחוסר אספקת חמצן לרקמות. דום לב ונשימה
משניים לפגיעה המוחית הקשה ולחסר בחמצן. הפעולות הנדרשות הן חילוצו של
הילד, זיהוי מצבו ברגע החילוץ וביצוע פעולות החייאה בסיסיות.

פעולות:
1. הזעיקו עזרה רפואית בדחיפות
2. חלצו את ילדכם מהר ככל האפשר מן המים.
3. במידה והילד משתנק או מקיא, השכיבו על הצד ופנו הפרשות מפיו עד כמה שניתן.
4. במידה והילד אינו מגיב, בדקו את נשימתו ואת דופק לבו. אם הפסיק לנשום, רוקנו
את פיו ממים והתחילו מיד בהנשמה מפה לפה. אם אינכם מרגישים דופק בצעו גם
עיסוי לב.

מכת חשמל

פגיעת מתח חשמלי גבוהה גורמת לכוויות חיצוניות, וכן עלולה לגרום להפרעה
בפעילות החשמלית של הלב ולהפסקת הנשימה. חשוב ביותר להימנע מפגיעה
במטפלים עצמם עקב היחשפות למתח חשמלי גבוה במקום הפגיעה.

פעולות:
1. אין לגעת בילד שקיבל מכת חשמל. הרחיקו אותו ממקור ההתחשמלות
בעזרת חפץ לא מתכתי כגון כיסא עץ או מקל.
1. יש לדאוג לניטרול מקור החשמל המסוכן – על ידי הוצאת התקע של חוט
החשמל מן השקע או על ידי סגירת המתג המרכזי של הדירה.
2. במידה והילד אינו מגיב יש לוודא הנושם כהלכה ושלבו פועם. במידה ואין
דופק או נשימה יש לבצע פעולות החייאה בסיסיות.
3. במידה וקיימת כוויה מקומית יש לטפל ע"י הקלה מקומית – הרטבה ופניה
לרופא לבדיקה. לעיתים קרובות הכוויה בזמן מכת חשמל חמורה ממה
שנראה בעין, ועיקרה עלול להיות פנימי.
4. הזעיקו בדחיפות עזרה רפואית או גשו מיד לבית חולים.

נשיכות

נשיכה או שריטה הנגרמת על ידי בעלי חיים כגון כלבים, חתולים, שועלים, סנאים,
חולדות או עכברים עלולות לגרום למחלות זיהומיות קשות שאינן דווקא מחלת הכלבת
– מחלה זיהומית נגיפית של המוח.
נשיכות אדם מסוכנות לא פחות ועלולות להיות מזוהמות בחיידקים.
יש צורך לזהות את בעל החיים הנושך ולתפוס אותו במידת האפשר, כדי שיהיה ניתן
לעקוב אחריו במשך שבוע שבועיים אחרי סימני כלבת או מחלות אחרות. הטיפול
בעניין זה נעשה דרך לשכות הבריאות המחוזיות במקום המגורים.

פעולות:
במידה ומדובר בנשיכה שטחית או שריטה יש לשטוף את אזור הפציעה בהרבה מים
וסבון ולחבוש מקומית. גשו לרופא/ה לצורך בדיקה מדוקדקת. ברוב המקרים יש צורך
לטפל אנטיביוטית כנגד מזהמים העלולים להיות באיזור השריטה.
במידה והנשיכה עמוקה יש מקום לעיתים בתפירה או אפילו יותר מכך. לעיתים דווקא
נשיכות מזוהמות אינן נתפרות כדי לאפשר ריפוי עצמי של רקמת העור.
בכל נשיכה יש לגשת בדחיפות לרופא/ה עם פנקס חיסונים, למקרה שיידרש לילדכם
חיסון.

הכשה

הכשת נחש ארסי, עקרב או עכביש מסוכנת ועלולה לגרום להפרעות בנשימה, בקצב
הלב, בקרישת הדם, במצב ההכרה ואף למוות.
קיימת חשיבות גדולה לזיהוי מקור ההכשה. במידה ומקור ההכשה ידוע ונמצא בשטח
כדאי לנטרלו ולהביאו אל המטפלים לזיהוי, או לדעת לתאר את מראהו. הדבר, כמובן,
אנו בא על חשבון דחיפות הפינוי ובטיחות אישית של המטפלים – לא כדאי להתעקב
בשטח כדי "לחפש את הנחש" ולהסתכן בהכשה נוספת.
השתדלו לא להניח לילדכם להסתובב יחף בגינה או בטבע, בעיקר בימי הקיץ.

פעולות:
1. הזעיקו עזרה רפואית או פנו בדחיפות לבית חולים קרוב.
2. השכיבו את הילד והימנעו מלטלטלו יתר על המידה.
3. קבעו את מקום ההכשה/עקיצה, והימנעו מלהזיז את האיבר הפגוע.
4. שטפו את מקום הפגיעה במים וחבשו אותו בתחבושת סטרילית.
5. אין לבצע כל פעולה של הקזת דם, מציצת הארס או חסימת וורידים.

עקיצה ע"י חרקים

עקיצות הנגרמות מחרקים שונים כגון יתושים, דבורים, פרעושים עלולות לגרום
לתופעות שונות  - החל מגירוי מקומי ולא נעים במיוחד ועד לתגובה אלרגית קשה
והלם.
עקיצה גורמת לנפיחות מקומית, אודם וגרד בילדים שאינן אלרגיים לעקיצת חרקים.
מכאיבות במיוחד הן עקיצות של דבורים וצרעות. מלבד הכאב הנלווה אין בעקיצות אלו
סכנה אמיתית, בדרך כלל.
ילדים אלרגיים לעקיצות חרקים (בד"כ מדובר בילדים הרגישים לעקיצת דבורים)
עלולה עקיצה להיות מסכנת חיים ולגרום לתופעות קשות כגון הקאות, קשיי נשימה,
נפיחות בצוואר, בפנים ובמקומות נוספים בגוף, דופק מהיר, נפילת לחץ הדם, ירידה
במצב ההכרה ואף למוות.


פעולות:
"כדאי תמיד לדאוג לגזיזת צפרני הילדים למניעת גירוד ופציעת העור.

עקיצות יתושים
חשוב ביותר למנוע עקיצות יתושים ע"י טיפול מקומי במקורות מים עומדים, סגירת
חלונות ושימוש ברשתות, שימוש בתכשירים דוחי יתושים בהמלצת הרופא, ואף כילות
מיטה בתינוקות קטנים.
במידה וילדכם ומתגרד מאד, אפשר להרגיע את מקום העקיצה בתחליבים מקומיים
המקלים על העור כגון משחת קלמין, או לטפל מקומית בתכשירים אנטיהיסטמיניים
בצורת ג'ל או משחה. במידה וקיימת נפיחות משמעותית מעבר לנפיחות מקומית קלה
– יש לפנות לרופא.

עקיצת דבורים

עקיצות אלו מבהילות וכואבות במיוחד, אך בד"כ אין בהם סכנה בילדים שאינם
רגישים לעקיצות דבורים. אם העוקץ נראה לעין, ניתן לנסות לשלוף אותו בזהירות
באמצעות פינצטה. אל תנסו להוציאו על ידי לחיצה, שכן בדרך זו עלול יותר ארס
לחדור לגוף.
להקלת הכאב והנפיחות ניתן לפעול כבעקיצות יתושים. במידה וקיימת נפיחות
משמעותית מעבר לנפיחות מקומית קלה – יש לפנות לרופא.
בכל תלונה של ילד לאחר עקיצה שאיננה רגישות מקומית קלה – בחילה, הקאות,
תחושה כללית רעה, או תגובת עור המפושטת יותר ביחס למקום העקיצה עצמו – יש
לפנות בדחיפות לייעוץ רפואי.

פגיעה מקומית בעין

פגיעה בעין יכולה להיגרם ממכה או פציעה, וגם מחדירת גוף זר לעין או מחדירת
חומר כימי. קיימת חשיבות רבה לניטרול פגיעה כימית בעין במהירות האפשרית, וזאת
עוד לפני ההגעה לבית החולים.

פעולות
בחדירת גוף זר זעיר לעין ניתן לפעול לסיוע הפרשת הגוף הזר ע"י מנגנוני ההגנה
הטבעיים של העין:
1. ילדכם יזיל דמעות, והן עשויות לשטוף את הגוף הזר החוצה.
2. כדאי למנוע מהילד שפשוף אגרסיבי של העין, אך תנועות שפשוף עדינות לעיתים
מסייעות בניוד הגוף הזר והפרשתו ע"י זרם הדמעות.
3. יש להימנע מהפעלת לחץ על העין, או שימוש לא מבוקר בטיפות עיניים או משחות.
4. אם הגוף הזר לא יצא מן העין עם הדמעות והילד עדיין מתלונן על תחושת גוף זר,
נסו להוציאו: אתרו אותו על ידי הרמת העפעפיים והתבוננות בגלגל העין ובשולי
העפעף. במידה וזוהה הגוף הזר, ניתן לנסות להוציא את הגוף הזר באמצעות ממחטה
או שניתן לשטוף את העין תחת זרם עדין של מים פושרים.
5. אם לא הצלחתם להוציא את הגוף הזר מהעין, יש לפנות לרופא/ה.     

בחדירת חומר כימי לעין:
1. שטפו את העין בעדינות בהרבה מאד מים קרים במשך כ- 15 דקות – הטו את
ראשו ילדכם והזרימו מים תוך החזקת עפעפי העין פתוחים.
2. בקשו מילדכם למצמץ בעין הפגועה.
3. יש להימנע מהפעלת לחץ על העין, או שימוש לא מבוקר בטיפות עיניים או משחות.
4. הניחו תחבושת סטרילית על העין וגשו לקבל עזרה רפואית בדחיפות מירבית.
6. חשוב להביא אתכם דוגמא מהחומר שהותז לעין, את הבקבוק הריק או לפחות את
שם התכשיר.

פרכוסים

פרכוסים הן תנועות בלתי רצוניות, בעלות אופי קצבי, המופיעות באופן פתאומי
ונובעות מפעילות חשמלית בלתי תקינה במוח.
תנועות בלתי רצוניות אלו יכולות לערב קבוצת שרירים אחת (כגון גפה אחת, תנועה
בזווית הפה, מצמוץ עיניים לא רצוני וכו'), ואז הפרכוס נקרא "חלקי". לעיתים מלווים
פרכוסים אלו בשינוי במצב ההכרה, אך הדבר אינו מחויב המציאות בפרכוס חלקי.
במידה ופרכוס מערב את כלל הגוף- ייקרא פרכוס "כללי". ילד הלוקה בהתקף פרכוס
כללי מאבד את הכרתו, איבריו מתקשחים בתחילה ואח"כ ישנה הופעת תנועות לא
רצוניות וקצביות בגפיים העליונות והתחתונות. לעיתים ישנה תנועה בלתי רצונית של
שרירי הפנים, גלגול עיניים לצד או כלפי מעלה, נשיכת לשון, או איבוד שליטה על
סוגרים. התקף הפרכוס נמשך בדרך כלל דקות ספורות, ובגמר ההתקף נרדם בדרך
כלל הילד לשעה קלה.
פרכוסים ממושכים מאד עלולים לגרום לנזק אך מפרכוסים הנמשכים דקות ספורות
אין סכנה מיידית למוח או לחיים.
ישנן סיבות רבות לפירכוס בגיל הילדות – החל מפרכוסים בזמן חום וכלה במחלות
קשות ביותר. בכל מקרה, הטיפול הראשוני בד"כ זהה. המשך הטיפול ייקבע ע"י
האבחנה הסופית של הפרכוס.

פעולות
1. יש להזעיק עזרה רפואית ולהגיע לחדר מיון בהקדם.
2. יש להשכיב את הילד על הצד במידת האפשר כדי לשמור על נתיב אוויר
פתוח ולצורך מניעת חסימת דרכי האוויר מהקאה. אין צורך לדחוף אצבעות פנימה
לפה לצורך "הוצאת הלשון".
3. במידה וישנן הפרשות מרובות בפה – יש לפנותן.
4. אין לנסות לפתוח את הפה הקפוץ בזמן פרכוס אלא יש להמתין לסיום
הפרכוס .
5. יש להזיז את הילד מחפצים העלולים להזיק לו בזמן תנועות בלתי רצוניות
אלו.
6. לאחר סיום הפרכוס הילד יהיה ישנוני – אין צורך לנסות להעירו.
7. במידה והפרכוס מופיע בזמן עליית חום – יש לתת תכשיר נוגד חום ע"י נר
בפי הטבעת או להניח רטיות קרות על גופו .

חבלות מקומיות, שברים ונקעים

פעולות:
1.השכיבו את ילדכם בתנוחה נוחה שלא תכביד על
האיבר הפגוע.
2. צננו את האיבר הפגוע על ידי הנחת תחבושות קרות.
3. קבעו את איזור השבר/ נקע ע"י חבישה מתאימה המצמידה את האיבר לגוף. ניתן
לרפד את האיבר כדי למנוע כאב, ע"פ הצורך.
4. אם ישנה גם פציעה חיצונית מדממת, חבשו בתחבושת סטרילית את הפציעה.
5. הביאו ילדיכם לרופא בהקדם. אם הנזק נראה גדול יש להגיע בדחיפות לחדר מיון.
במקרה של שבר ביד:
קפלו פיסת בד לשניים, הכניסו את היד בעדינות וקשרו מסביב לצוואר.
במקרה של שבר ברגל:
שימו תחבושת בין הרגליים וקשרו את הרגל הפגועה לרגל הבריאה. אם קיים חשד
לשבר בירך – יש לפנות את הילד באמצעות אמבולנס.
במקרה של פגיעה באזור הגב או הצוואר:
• פנו את ילדכם רק באמצעות אמבולנס. .
• הרחיקו ממקום השבר חגורות, תכשיטים, נעליים או כל פריט אחר העלול להפריע
להתנפחות העצם.
• שמרו על ילדכם מקור, דאגו לנוחיותו והרגיעו אותו עד לקבלת העזרה הרפואית.
• אל תיתנו לילדכם לאכול או לשתות. קיבתו צריכה להיות ריקה למקרה שיהיה צורך
בהרדמה כללית.

שריטות וחתכים שטחיים

אלו הן הפציעות השכיחות ביותר בקרב ילדים.
ילדכם עשוי להגיב בבכי ובבהלה למראה חתך קל בעורו או למראה טיפת דם. הרגיעו
אותו ובחנו את מקום הפציעה. אם השריטה או החתך הינם שטחיים תוכלו לטפל בהם
בעצמכם.
חתכים מדממים רבות, במיוחד אם הם באיזור הקרקפת, אך איבוד הדם אינו
משמעותי.

מה תעשו?
1. שטפו את מקום הפציעה במים קרים ובסבון. הקפידו להשתמש בקילוח דק של מים
בתחילה, כדי לא לגרום כאב לילדכם.
2. אם הפצע מדמם, לחצו עליו קלות ונקו אותו באמצעות צמר גפן, תחבושת סטרילית
או מגבת נקייה.
3. ייבשו את מקום הפציעה.
4. חתכים קטנים ניתן לחטא בחומרי חיטוי כמו יוד וחומרים אנטיספטיים אחרים.    
5. אם החתך קטן, מומלץ לכסותו בפלסטר כדי שלא יזדהם. חתכים גדולים יותר
מומלץ לחבוש בגזה או בתחבושת סטרילית.
7. חתכים גדולים וכן כל חתך באיזור הפנים או קצות הגפיים – כדאי להראות
לרופא לצורך החלטה על הדבקה או אפילו תפרים.
8. אם החתך נגרם ממתכת – יש להתייעץ עם הרופא לקבלת חיסון נגד טטנוס

לתגובות על הכתבה הכנסו לפורום הורים

חדרי אמבטיה - לאתר

1. קריאה לעזרה רפואית.
2. שמירה על נתיב אוויר פתוח מהפה אל הריאות (ע"י השכבה נכונה של הילד, סילוק
הפרשות מחלל הפה ושמירה על הלשון שלא תצנח ע"י מיקום נכון של הלסתות.)  
3. אספקת חמצן שוטפת לריאות הילד, אם אינו נושם בכוחות עצמו (ע"י הנשמה מפה
לפה או בעזרת מיכשור מתאים)
4. אספקת זרימת הדם לאיברי הגוף השונים ובעיקר למוח, אם ליבו של הילד אינו
פועם בעצמו (ע"י עיסוי לב).
מאמרים אחרונים
מאמרים אחרונים
חשמלית או ידנית? כך תבחרי את משאבת החלב שלך נשים רבות מגלות בתחילת דרכן כאימהות...
כיום, ישנה מודעות גוברת לחשיבות ההשקעה במוצרי התינוקות השונים, אשר חשובים לנוחות...
הכי נקראים
הנקראים ביותר
עמוד הבית (242482 כניסות)
מה תמצאו באתר ילד ? כתבות ומידע חשוב בנושאים הריון, לידה, תינוקות, הורות ועוד....
__404__ (86254 כניסות)
Bad karma: we can't find that page! You asked for , but despite our computers looking very hard, we could not find it. What happened ? the link...
MMR הוא חיסון משולב נגד חצבת, חזרת ואדמת. ילדים מקבלים בד"כ את חלקו הראשון של החיסון...
החזה של כל אשה מתחיל להשתנות כבר בתחילת ההריון ולהתכונן לקראת בוא התינוק. למה...